רש"י על חולין צ״ה א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין צ״ה ע״א:ד׳ רש"י על חולין צ״ה ע״א:ו׳ »

5 טַעְמָא דְּאִיכַּוַּון לְצַעוֹרֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, הָא לָאו הָכִי, אָסוּר. וְהָתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל, בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא, דְּאִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא.

פירוש רש"י על חולין צ״ה א:ה׳

5 ומקשינן טעמא דלצעוריה הא - אמת דבריו נאסרין והתניא כו' וכיון דבחזקת היתר הן משום חד עובד כוכבים מי מתסרי כולהו:

6 דאיתחזק איסורא - דטרפה וזה לא נזהר בה שהרי מכרה לעובד כוכבים ויש לחוש שמכר הימנה לעובדי כוכבים הרבה:

« רש"י על חולין צ״ה ע״א:ד׳ רש"י על חולין צ״ה ע״א:ו׳ »